שלמה גוהרי נ' חברת לאומי קארד בע"מ

פסק דין

לפני תביעה להחזר כספי של חיובים שהתובע חויב בהם, בגין עסקאות שבוצעו בכרטיס האשראי שלו, לטענתו, שלא על ידו ולא בהרשאתו.

א. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים .

1.התובע הוא בעל כרטיס אשראי, שהונפק לו על ידי הנתבעת, חברת כרטיסי אשראי שעיקר עיסוקה בהנפקה וסליקה של כרטיסי חיוב כמשמעם בחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו – 1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב").

2.לטענת התובע, משנת 2006 ועד ליום 8.3.07, נעשו עסקאות באמצעות שימוש בכרטיס האשראי שלו, שלא על ידו ושלא בהרשאתו. התובע ביקש מהנתבעת לזכותו בגין חיובים אלה אך פניותיו נענו בשלילה.

3.לטענת התובע, מחלקת הביטחון של הנתבעת ביצעה בדיקה אשר העלתה כי גרושתו של התובע, הגב' שושנה גוהרי, היא שביצעה את העסקאות בכרטיס האשראי של התובע וכי מדובר בעסקאות טלפוניות. הנתבעת מכחישה טענה זו וטוענת כי התובע הוא שמסר כי השימוש בכרטיס נעשה על ידי גרושתו.

4.לטענת הנתבעת, מפניותיו של התובע אליה ומשיחות של עובדי הנתבעת עם גרושתו של התובע עולה כי השימוש שבצעה גרושתו בכרטיסיו של התובע היה בהסכמתו המלאה, תוך הסכמה כי העסקאות יקוזזו מחובותיו של התובע בגין תשלומי המזונות שהוא חב לה. בנוסף סיפרה גרושתו של התובע לנתבעת כי התובע נהג לבטל עסקאות ששכח שערך מול בתי עסק, ורק לאחר הזיכוי, היה נזכר שאכן ביצע את העסקאות שבוטלו. לפיכך טוענת הנתבעת כי לא נעשה בכרטיס האשראי של התובע שימוש לרעה.

5.לטענת התובע, כאשר פנה לנתבעת בעניין זה לראשונה בשנת 2006, היא ביצעה חסימה של כרטיס האשראי. הנתבעת טוענת כי במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת כתב ההגנה החליף התובע לא פחות מחמישה כרטיסי אשראי אשר נחסמו כולם בהתאם לבקשותיו. עוד טוענת הנתבעת כי התובע נוהג להכחיש עסקאות באופן סדרתי. הנתבעת טוענת כי בכל פעם שהונפק לתובע כרטיס חלופי, בגין שימושים לרעה, לכאורה, הגיעו כרטיסי האשראי החלופיים ל"ידיים אחרות".

6.הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד גרושתו של התובע, הגב' שושנה גוהרי, בשמה הנוכחי - שושנה אייש, אך האחרונה לא הגישה כתב הגנה להודעת צד ג', וביום 8.9.08 ניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה.

ב. דיון והכרעה .

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ואת האסמכתאות שהובאו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות מאחר והתובע ביצע את כל או רוב העסקאות בעצמו, ונתן ליתר העסקאות, שהוכחשו על ידו מאוחר יותר, את אישורו. בנוסף הכחיש התובע את העסקאות באיחור ניכר, בניגוד להסכם שבינו לבין הנתבעת.

א. התובע ביצע את העסקאות או אישר אותן.

1.מספר העסקאות המוכחשות על ידי התובע הלך ותפח במהלך הזמן. לגבי רובן ככולן של העסקאות אין כל ראייה שצד ג' היא שביצעה את העסקאות ולא התובע, והיא הכחישה את הטענה כי בוצעו על ידה. למעשה העסקה היחידה שאין חולק כי בוצעה למען צד ג', היא השתתפותה בקורס גישור. מדובר בעסקה בסכום ניכר שחויבה ב- 18 תשלומים. לגבי עסקה זו, טוענים הנתבעת וצד ג' כי התובע הוא ששוחח עם מפעילי הקורס ואישר את העסקה טלפונית, כך שלא רק שהעסקה נעשתה באישורו אלא למעשה, בוצעה על ידו. התובע, לעומת זאת טוען שהעסקה (וכן העסקאות הנוספות הנטענות בכתב התביעה) בוצעו על ידי צד ג' מבלי שהוא מסר לה אי פעם את כרטיס האשראי שלו, מבלי שהשאיר אותו בביתו, מבלי שהיה בינו לבין גרושתו קשר כלשהו, וכי מספר הכרטיס נודע לה בדרך כשלהי שאיננה ידועה לו.

2.המסגרת הנורמטיבית הדנה בשאלת השימוש לרעה בכרטיס אשראי מצויה בסעיף 5 לחוק כרטיסי חיוב.

3.סעיף 5(ב) לחוק כרטיסי חיוב קובע כי בעל כרטיס החיוב לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס לאחר שמסר הודעה על שימוש לרעה.

4.סעיף 5(ג) לחוק כרטיסי חיוב קובע את גבולות אחריותו של בעל הכרטיס לשימוש שנעשה בכרטיס טרם מסירת ההודעה על שימוש לרעה.

5.סעיף 5(ד) לחוק כרטיסי חיוב קובע את החריגים להגבלת האחריות, כאמור בסעיפים הקודמים, כדלקמן:

הגבלת האחריות האמורה בסעיף זה, לא תחול אם נתקיים אחד מאלה:

(תיקון (1)הלקוח מסר את כרטיס החיוב לאדם אחר, למעט מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד, ואולם הלקוח לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה אחרי שכרטיס החיוב שנמסר לאדם אחר, אבד לאותו אדם או נגנב ממנו; לענין זה, מסירת כרטיס החיוב יחד עם הצופן לא תיחשב כמסירה בנסיבות סבירות;

(תיקון